#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה כסף לקחו סמנים לשמן המשחה.	ר' יאשיה: ממשה רבינו.<div>ר' יונתן: מצבור.</div>	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי נתן את הכסף לעשות חצוצרות במדבר.	"ר' יאשיה: משה רבינו<div>ר' יונתן: צבור&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;<font color=""#0000ff"">ש""ש</font></div>"	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פז""ר קש""ב."	<ul><li>פיס לעצמו, </li><li>זמן לעצמו, </li><li>רגל לעצמו, </li><li>קרבן לעצמו, </li><li>שיר לעצמו, </li><li>ברכה לעצמו</li></ul>	יומא פרק ראשון ג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה זה שיר לעצמו.	"שכל שירות ימי החג מדברים על גזל מתנות עניים, וכאן לא פירשו מהו שירו (רש""י)."	יומא פרק ראשון ג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה שמיני עצרת טפל לסוכות.	כי לגבי ראיה הוא תשלומין דראשון.	יומא פרק ראשון ג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא נאמר ש'לכפר' מלמד על קרבנות עצרת, שזה יום אחד.	כי בעצרת מקריבים שני אילים, ובמילואים [וביום כיפור] אחד.	יומא פרק ראשון ג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ביום כיפור הקריבו איל אחד או שנים.	לרבי הקריבו אחד. הוא האמור כאן הוא האמור בחומש הפקודים.<br>לר' אלעזר ברבי שמעון הקריבו שנים.	יומא פרק ראשון ג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי ראב""ש שביום כפור היו שני אילים, מה ההבדל בין יו""כ לשבועות, הרי בשניהם הקריבו שני אילים.&nbsp;"	"ביום כיפור אחד היה למוספין ואחד לחובת היום, ובשבועות שניהם לחובת היום, בשביל שתי הלחם, כמו""ש 'והקרבתם על הלחם'."	יומא פרק ראשון ג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לראב""ש שאומר שהיו שני אלים ביום כפור, למה האיל שכתוב באחרי מות לא נקרא מוסף."	כי לא כתוב 'מלבד עולת הבוקר', שפירושו: זה מוסיף על עולת הבוקר.	יומא פרק ראשון ג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אולי 'לכפר' מלמד על קרבנות ר""ה שהוא יום אחד.&nbsp;"	"לא. כי במילואים וביום כיפור זה היה קרבן משל אהרן, אבל בר""ה (ובשבועות) זה משל ציבור."	יומא פרק ראשון ג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'קח לך' ו'עשה לך' מה הפירוש.	לפי ר' יאשיה משלך.&nbsp;<br>לפי ר' יונתן כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם.	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש 'כביכול'	"פירוש א. אם היה ציבור יכול להתכפר בשל יחיד, הייתי רוצה בשלך. <br>פירוש ב. לפי שדבר קשה הוא לומר שהקב""ה קץ בישראל אומר 'כביכול' - כאילו אפשר לומר כן."	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ועשית לך ארון עץ' 'ועשו ארון עצי שיטים'. באר.	"אבא חנן אמר משום ר' אלעזר: כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום [נקראת העבודה על שמם. ועי' מהרש""א], כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום."	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי המ""ד ש'קח לך' משל ציבור', מדוע לא נאמר ש'לכפר' מדבר בקרבנות ר""ה, הרי שניהם משל צבור."	כי ביום כיפור ומילואים כולם מודים שמשל הכהן היה. כי בשניהם התורה מדגישה שהוא משל הכהן.	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה תירץ רב אשי על הקושיא 'ואימא ר""ה' 'ואימא עצרת'."	"במילואים היה עגל לחטאת ואיל לעולה. ובר""ה ובעצרת שניהם עולות."	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה תירץ רבינא על ואימא שמיני עצרת, ואימא עצרת, ואימא ר""ה. 2 לישנות."	"איכא דאמרי: דנין כהן גדול מכהן גדול.<div>איכא דאמרי: דנין עבודה תחילה במקום מעבודה תחילה במקום, שהכוונה היא עבודה ראשונה במקום שלא עבדו בו מעולם [ביום כיפור בקה""ק, ובמילואים במזבח החיצון].</div>"	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי גירסת רב דימי בדברי ר' יוחנן, מה לומדים מ'לעשות לכפר'.	שגם 'לעשות' וגם 'לכפר' מלמדים על יום כיפור, ואין לימוד מן התורה על פרישה לפני שריפת הפרה.	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי חולק על רבי יוחנן (עפ""י גירסת רב דימי) שאמר 'לעשות לכפר אלו מעשי יום כיפור'."	"ריב""ל שאומר 'לעשות' אלו מעשי פרה 'לכפר' אלו מעשי יוה""כ."	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הגירסא ברבי יוחנן שלומדים 'לעשות לכפר' על מעשי יו""כ, מדוע מפרישין כהן ששורף את הפרה."	מעלה בעלמא. [מתוך הקל שהקילו לטמא את הכהן, הוסיפו בה מעלות רבות]	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בשם מי אמר ר' יוחנן שכן דורשים 'לעשות' על פרה ו'לכפר' על יו""כ."	בשם רבי ישמעאל.	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לריש לקיש מהיכן לומדים פרישה ליו""כ, ומה הקשה על ר' יוחנן."	לומדים מסיני,&nbsp;'ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי', מכאן לומדים שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישה ששה ימים. <br>והקשה על ר' יוחנן: אם לומדים ממילואים, הרי כל הכתוב בהם מעכב, ומדוע לא מפרישין את הכהן השני (כתוב 'מתקינין' ולא 'מפרישין').&nbsp;	יומא פרק ראשון ג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סכם את התשובות לשאלת הגמ'&nbsp;'ואימא עצרת'.	"א. שעצרת 'שני אילים נינהו'.<br>ב. לראב""ש שאומר שגם ביום כיפור היו שני אילים: ביו""כ היה אחד למוספין ואחד לחובת היום, ובשבועות שניהם לחובת היום.<br>ג. שביו""כ היו משל כהן, ובעצרת היו משל ציבור.<br>ד. רב אשי: ביו""כ היה אחד לעולה ואחד וחטאת, ובעצרת שניהם עולות.<br>ה. רבינא: או שדנין כה""ג מכה""ג, <br>ו.&nbsp; או שלומדים עבודה תחילה במקום בעבודה תחילה במקום.<br>"	יומא פרק ראשון ג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<div>האם זה שמשה רבינו שימש כל ימי המילואים נחשב לתחילת עבודה.</div>	<div>אין זו תחילת עבודה, כי שימש בבגדי לבן שהוכשרו לשעה, והכהנים שימשו בבגדי כהונה.</div>	יומא פרק ראשון ג ב		
